NAHMANI &

1. רקע כללי

1.1. בישראל, כמו גם במדינות אחרות בעולם, מיושם מודל המיסוי הדו-שלבי (להלן: "המודל"). בהתאם למודל, הכנסה שמופקת בידי חברה תושבת ישראל ומחולקת לאחר מכן לבעלי מניותיה, תתחייב במס בשני שלבים כדלקמן: בשלב הראשון, החברה תתחייב במס חברות שיוטל על הכנסתה החייבת; בשלב השני, כאשר רווחי החברה מחולקים כדיבידנד, בעלי המניות היחידים של החברה מחויבים במס על ההכנסה מדיבידנד שחולקה או שיוחסה אליהם.

1.2. המודל הדו שלבי משווה בקירוב את שיעור המס החל על הכנסה שמפיק יחיד במישרין לעומת שיעור המס שיחול על אותה הכנסה אם היא תופק על ידי חברה ותחולק לאחר מכן כדיבידנד ליחיד. כך נוצרת ניטראליות לצורך מס בין ביצוע פעילות מסוימת באמצעות חברה לעומת ביצוע של אותה פעילות במישרין על ידי יחיד.

1.3. המודל מייצר יתרון מובהק לפעילות באמצעות חברה בהתייחס לעיתוי תשלום המס על ההכנסה: עצמאי ושכיר נדרשים לשלם את כלל המס החל עליהם במועד הפקת ההכנסה, ואילו בפעילות באמצעות חברה, נדחה תשלום המס של היחיד עד המועד שבו הרווחים מחולקים לבעלי המניות. השליטה על מועד החיוב במס שיחול על חלוקת הדיבידנד, קרי דחיית מועד תשלום המס החל בשלב השני על ההכנסה מדיבידנד, נועדה לאפשר לחברות להשתמש בעודפים הפנויים של החברה במלואם, ללא ניכוי מס נוסף, לשם השקעה בנכסים יצרניים המעודדים את הפעילות הריאלית והצמיחה במשק בישראל. באופן זה, המדינה משהה למשך תקופה את הטלת ה מס על עודפי החברה ובכך מסייעת במימון ההשקעה בנכסים יצרניים תומכי צמיחה, מתוך כוונה לעודד את הצמיחה ולהגדיל את התוצר.

1.4. כתוצאה מהמודל, ישנן חברות שצוברות רווחים פנויים (לאחר תשלום מס חברות), ובוחרות להשקיע אותם בהשקעות בשוק ההון ובנדל"ן, ולא בהשקעות יצרניות. כלומר, חברות אלה נמנעות מחלוקת הרווחים כדיבידנדים ליחיד, ובמקביל משמשות "חברות ארנק" וכמקלט מס שבו נאגר הון שמחד אינו מתחייב ב מס, ומאידך אינו משמש לפעילות תומכת בצמיחה במשק. במקרים אלה, המס על הדיבידנד אינו נדחה רק באופן זמני, אלא בפועל הדחייה עלולה להיות קבועה. לית מאן דפליג שהתנהגות זו מהווה ניצול לרעה של המודל המיסוי הדו שלבי: השקעת הרווחים העודפים של החברה בנכסים לא יצרניים ודחיית תשלום המס על חלוקת הדיבידנד באופן פרמננטי, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית המודל הואיל ואין בה כדי לעודד את היקף ההשקעות הראליות והצמיחה במשק ותוצאתה היא הימנעות ממס וגריעה מהכנסות האוצר ללא הצדק סביר.

1.5. לאור האמור לעיל, התכנס במהלך החודשים ינואר עד אוגוסט 2024 צוות בראשות המנהל הכללי של משרד האוצר לבחון את הטיפול בדיני המס ברווחים לא מחולקים (להלן: "הצוות"). הצוות הורכב מנציגים של לשכת המנהל הכללי של משרד האוצר, רשות המסים, אגף הכלכלן הראשי, אגף תקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר. במסגרת עבודתו, הצוות בחר להתמקד ב"חברות ארנק" – חברות שבהן יש בעלי מניות מעטים, לרוב בעל מניות יחיד, או בעל מניות יחיד וקרוביו, המשמשות את בעל המניות ככלי תאגידי לצבירת כספים תוך תשלום המס המופחת החל על חברות, בלא שההתאגדות מביאה לתועלת משקית מהותית.

1.6. ברוח מסקנות הצוות, חוקק ביום 31/12/2024, במסגרת תיקון 277 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה- 2024 (להלן: "חוק הרווחים הלא מחולקים" או "החוק" או "התיקון"). התיקון והוראת המעבר שנקבעה במסגרתו, נכנסו לתוקף ביום 1 בינואר 2025 (להלן: "יום התחילה").

1.7. במסגרת התיקון, נוספו בין היתר לפקודה הוראות סעיפים 81א – 81ו (להלן: "סעיפי התיקון"), במסגרתם נקבע מודל שיעודד חלוקה של רווחים שאינם משמשים את החברה לפעילות ריאלית, באמצעות הטלת תוספת למס בשיעור של 2% (להלן: "תוספת המס") על אותם הרווחים. תוספת המס מהווה למעשה פיצוי על ערך הזמן שנובע מדחיית העיתוי בחלוקת דיבידנדים מצד חברות המעטים אשר ב וחר ות להסית את רווחיהן לפעילות לא יצרנית.

1.8. המנגנון הקבוע בסעיפי התיקון חל רק על חברה שהיא חברת מעטים כהגדרתה בסעיף 76(א) לפקודה. לעניין הגדרת חברת מעטים ראו הרחבה בחוזר רשות המיסים 08/2025: "הגדרת חברת מעטים".

1.9. מטרת חוזר זה (להלן: "החוזר") היא להבהיר את הוראות סעיפי התיקון. החלק הראשון של החוזר (סעיף 2 לחוזר) יעסוק בהגדרות הקבועות בסעיפים 81א עד 81ו לפקודה. לאחר מכן תוגדר המסגרת הנורמטיבית להטלת תוספת המס (סעיף 3 לחוזר), יפורט מנגנון המס החל בעת חישוב תוספת המס (סעיף 4 לחוזר), יובהרו הסעיפים הדנים בהוראות הדיווח והגבייה (סעיף 5 לחוזר), וייסקרו הוראות המעבר שקבע המחוקק (סעיף 6 לחוזר).

2. הגדרות

2.1. סעיף 81א לפקודה מגדיר בין היתר את המונחים הבאים: "רווחים נצברים", "רווחים נצברים פטורים". ו"רווחים נצברים חייבים". סעיף 81ג לפקודה מגדיר בין היתר את המונחים "חבר בני אדם מוחזק", "נכסי החברה", ו"נכסים מיוחדים".

רווחים נצברים

2.2. הגדרת "רווחים נצברים" בסעיף 81א לפקודה נגזרת מנוסח הגדרת "רווחים נצברים" בסעיף 77(א) לפקודה. רווחים נצברים מוגדרים בסעיף 77(א) לפקודה (כנוסחו אחרי תיקון 277 לפקודה) (להלן: "סעיף 77"), כסכום הנמוך מבין שני אלה:

2.2.1. סכום ההכנסה החייבת של חברת המעטים (להלן: "החברה") בתוספת הכנסותיה הפטורות ממס ושבח לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), בניכוי המס ששילמה החברה על הכנסותיה, בניכוי דיבידנד שחולק מהן, ובניכוי הפסד יה לפי סעיפים 28, 29, 92 לפקודה, שלא קוזזו, והכל, מיום התאגדותה ועד לתום שנת מס שקדמה לשנת המס הרלבנטית (להלן: "חלופת המס"). לעניין זה "הכנסות פטורות" – לרבות סכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה ו סעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין. חלופת המס תכלול מכוח הוראות הדין החלות ביחס לתאגיד השקוף, גם רווחים של תאגיד שקוף כהגדרתו בסעי ף 77(א) לפקודה כמפורט להלן בסעיפים 2.7-2.9 לחוזר.

2.2.2. רווחים כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות בתוספת רווחים שהוונו(1), לרבות רווחי התאגיד השקוף (להלן תקרא חלופת חישוב זו: " החלופה החשבונאית").

2.2.3. לצורך חישוב סכום הרווחים הנצברים כהגדרתם בסעיף 81א לפקודה בעת חישוב החלופה החשבונאית, יש לגרוע את סך הרווחים הנצברים שיוחסו לבעל מניות של חברת המעטים והתחייבו במס מכוח סעיפים 3(ט1), 62א, 64 או 64א לפקודה, ובלבד שהכנסות אלה לא נגרעו בעבר מסכום העודפים בדוחות הכספיים של החברה.

2.2.4. בעת חישוב החלופה החשבונאית, מתוך רצון למנוע ספירה חוזרת של אותם רווחים או של אותם הפסדים, ינוטרלו רווחי או הפסדי אקוויטי (ראה הגדרה בתקן בינלאומי מספר 28 (להלן: "28 IAS))", שנרשמו בספרי חברת המעטים, וביחס לרווחי אקוויטי – ובלבד שטרם חולקו כדיבידנד לחברת המעטים על ידי החברות המוחזקות על ידה (להלן: "חברות כלולות").

ראו דוגמה מס' 1 לחוזר.

2.2.5. למען הסר ספק, ובכפוף להוראות סעיף 2.2.4 לעיל, מובהר כי יש לכלול בחישוב החלופה החשבונאית כל הכנסה שנרשמה בספרים אף אם היא תואמה לצורך מס בדו"ח ההתאמה למס(2)

2.3. כמפורט בהמשך החוזר, סכום הרווחים הנצברים לצורך חישוב תוספת המס, יהא סכומם בתום שנת המס שקדמה לשנת המס הנבדקת.

2.4. סעיף 302(ב) לחוק החברות מגדיר "רווחים" כדלקמן: "יתרת עודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מבין השניים, והכל על פי הדוחות הכספיים המותאמים האחרונים, המבוקרים או הסקורים, שערכה החברה…". כלומר, סכום הרווחים לפי חוק החברות הוא הגבוה מבין יתרת העודפים שרשומה בספרי החברה בשנת המס שקדמה לשנת המס הנבדקת (להלן: "יתרת העודפים"), או סכום העודפים של החברה שנצברו בשנתיים האחרונות (להלן: "דיבידנד מזורז"). 

בהתאם לתכלית החוק, לעניין חישוב הרווחים הצבורים לפי החלופה החשבונאית, "רווחים כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות" יחושבו על פי חלופת יתרת העודפים בלבד ולא על פי חלופת הדיבידנד המזורז. לדוגמה: במקרה שבו יתרת העודפים בתום שנת המס שקדמה לשנת המס הנבדקת היא שלילית, סכום הרווחים הנצברים לפי החלופה החשבונאית יהיה אפס וזאת גם אם סכום הדיבידנד המזורז הוא סכום חיובי .

2.5. ביחס לחברות שהוקמו לפני שנת המס 1996 (להלן: " חברות ותיקות"), שביחס אליהן מתעורר קושי לחשב את חלופת המס בשל העדר אסמכתאות ומסמכים, סכום הרווחים הנצברים לפי חלופת המס יהא סכום הרווחים הנצברים או יתרת העודפים החשבונאיים בדו"ח על המצב הכספי לתום שנת המס 1995 בתוספת סכום הרווחים הנצברים לפי חלופת המס החל משנת המס 1996 ועד לתום שנת המס שקדמה לשנת המס הנבדקת.

2.6. דיבידנד שהוכרז ולא חולק בפועל על ידי חברת המעטים, יופחת מסכום ה רווחים הנצברים בחלופה החשבונאית, רק אם שולם בגינו מס או שהוא חולק בפועל לפי המוקדם מבין שני אלה : 12 חודשים מיום ההכרזה, או מועד הגשת הדו"ח של שנת המס שבה הוכרז הדיבידנד.

2.7. סעיף 77(א) לפקודה מגדיר "תאגיד שקוף" ו"רווחי תאגיד שקוף" כדלקמן: "תאגיד שקוף" – חבר בני אדם שיש לחברת המעטים זכויות בו בתום שנת המס ושרווחיו והפסדיו מיוחסים לבעלי הזכויות בו. "רווחי התאגיד השקוף" – הסכום השווה לחלק הרווחים של תאגיד שקוף שיוחסו לחברה, שנצברו בתאגיד השקוף ולא חולקו עד תום שנת המס, בניכוי המס החל עליהם. לעניין זה מובהר כי תאגיד שקוף יכלול גם חברת בת כהגדרתה בסעיף 22 לחוק עידוד התעשייה (מיסים), התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק עידוד התעשייה"), והגדרת רווחי תאגיד שקוף כוללת גם רווחים שהופקו או נצמחו על ידי חברת הבת בשנות המס שבהן חברת האם הגישה דו"ח מאוחד עם חברת הבת לפי סעיף 23 לחוק עידוד התעשייה.

2.8. ככל ולחברת מעטים יש זכויות בתאגיד שקוף כגון חברת בית כהגדרתה בסעיפים 64 לפקודה, יתווספו רווחי התאגיד השקוף לרווחים הנצברים בהתאם לחלק ה ברווחים וזאת לעניין חישוב החלופה החשבונאית .

ראו דוגמה מס' 2 לחוזר

רווחים נצברים פטורים

2.9. סעיף 81א לפקודה מגדיר רווחים נצברים פטורים כרווחים שמקורם במגזרי הפעילות הבאים:

2.9.1. רווחים שמקורם בחוק לעידוד השקעות הון, התש"ט 1959 (להלן: "חוק עידוד")– סכום הרווחים הנצברים שמקורם בהכנסה שהיא הכנסה מוטבת כהגדרתה בסעיף 51 לחוק עידוד, הכנסה של מפעל מועדף שהיא מהסוגים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) להגדרת "הכנסה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק עידוד, הכנסה טכנולוגית כהגדרה בסעיף 51כד לחוק עידוד או הכנסה של מפעל מאושר כמשמעותו בסעיף 21 לחוק עידוד.

2.9.2. סכום הרווחים הנצברים של חברה תעשייתית שהיא בעלת מפעל תעשייתי כהגדרתו בחוק עידוד התעשייה , שמקורם בהכנסת החברה שהיא הכנסה ממכירות המפעל ומקורם בפעילות ייצורית שעונה להגדרה בסעיף 18א(ד)(1) לחוק עידוד, ואשר לא נכללה בסעיף 2.9.1 לעיל.

2.9.3. כאמור בסעיף 2.7 לחוזר, רווחי תאגיד שקוף הם גם רווחים שהופקו או נצמחו בשנות המס שבהן חברת האם הגישה דו"ח מאוחד עם חברת הבת לפי סעיף 23 לחוק עידוד התעשייה, ולכן רווחים שיחוסו לחברה האם מקורם ברווחים של חברת הבת, יהוו רווחים הנצברים של חברת האם (ולא של חברת הבת).

2.9.4. סכום הרווחים הנצברים שמקורם בהכנסות מבניין של החברה שהוראות סעיף 8א(ג) לפקודה (קבלן בונה) חלו בחישובן.

2.9.5. סכום הרווחים הנצברים שמקורם בהכנסה של חברה שהיא מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף (להלן: "חוק מע"מ") מפעילות של המוסד הכספי. לעניין זה, מובהר כי רק רווחים שמקורם בשנות המס שהמוסד הכספי סווג כמוסד כספי לעניין חוק מע"מ ודיווח על הכנסותיו מפעילות המוסד הכספי בהתאם להוראות סעיף 67 לחוק מע"מ, יסווגו כרווחים נצברים פטורים.

2.10. סך הרווחים ה נצברים הפטורים יהיה אחד מאלה, לפי בחירת הנישום:

2.10.1. סכום המתקבל מצירוף כל הרווחים הנצברים המפורטים בפסקה 2.9 לעיל, ובלבד שרווחים אלה הופקו בשבע שנות המס שקדמו לשנת המס הנבדקת (להלן: "חלופת הרווחים הפטורים הראשונה").

2.10.2. סך הרווחים הנצברים הפטורים המפורטים בפסקה 2.9 לעיל, מיום הקמת החברה ועד לתום שנת המס שקדמה לשנת המס הנבדקת, והכל לאחר שהופחת מהם עלות הנכסים המיוחדים של החברה בתום שנת המס הנבדקת (להלן: "חלופת הרווחים הפטורים השנייה"). לעניין זה "עלות נכסים מיוחדים" – כהגדרתם בסעיף 81ג לפקודה וכמפורט להלן בסעיף 2.16 לחוזר. יובהר כי ההקלה האמורה בפסקה 2.5 לעיל לא תחול בחישוב הרווחים הצבורים הפטורים.

2.11. למען הסר ספק, מובהר כי הרווחים הנצברים הפטורים יכללו רק רווחים צבורים שהופקו על ידי החברה מענפי הפעילות הספציפיים המנויים בסעיף 2.9 לחוזר, ולא יכללו רווחים אחרים של החברה מענפי פעילות אחרים או ההכנסות ממקורות אחרים כגון רווחי הון, ריבית, דיבידנדים ועוד.

2.12. כאמור לעיל, סכום הרווחים הפטורים יחושב לפי חלופת המס, ויופחתו ממנו מסים שהוטלו עליהם, דיבידנדים שחולקו מהם, והפסדים לצורך מס שמקורם במגזרי הפעילות שפורטו בסעיף 2.9 בחוזר אך טרם קוזזו.

2.13. סעיף 81ג(ג) לפקודה קובע כי נישום אשר בחר בחלופת הרווחים הפטורים השנייה, לעניין חישוב "הרווחים הנצברים הפטורים", לא יוכל להשתמש בכרית של "מגן הנכסים" (כהגדרתה בסעיף 81ג לפקודה וסעיף 4 לחוזר זה) בבואו לחשב את הרווחים העודפים לשנת המס.

רווחים נצברים חייבים

2.14 רווחים נצברים חייבים שווים להפרש שבין הרווחים הנצברים ובין הרווחים ה נצברים הפטורים:

נכסים מיוחדים

2.15. הנכסים ה מיוחדים מוגדרים בסעיף 81ג(א)(3) לפקודה. מדובר ברשימה סגורה של נכסים, אשר ניתן להרחיבה באמצעות קביעת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. השקעה של רווחים נצברים חייבים בנכס מיוחד, תחייב את החברה בתשלום תוספת מס כהגדרתה בסעיף 81ב לפקודה, למעט אם מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 81ב(ב) לפקודה.

2.16. הנכסים המיוחדים כוללים ניירות ערך, נכסים פיננסים, נכסים בלתי מוחשיים, זכויות במקרקעין, הלוואות ושווי מזומן, והכל בהתאם למפורט להלן:

2.16.1. נייר ערך כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, לרבות נייר ערך שהוא מלאי עסקי כהגדרתו בסעיף 85 לפקודה. יובהר כי ביחס לחברה אשר נדרשת על פי דין לשמור על עמידה בדרישות הון עצמי, החזקה בנייר ערך שמשרת מטרה זו, לא תחשב כנכס מיוחד.

2.16.2. נכס פיננסי כאמור בפסקאות (1) עד (7) להגדרת "נכס פיננסי" שבסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו – 2016, לרבות נכס פיננסי כאמור שהוא מלאי עסקי. 

"נכס פיננסי" מוגדר כ אחד מאלה:

(1) מזומן;

(2) שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות;

(3) המחאה בנקאית או המחאת נוסעים;

(4) פיקדון כספי;

(5) נייר ערך למוכ"ז כמשמעותו בחוק החברות;

(6) לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר;

(7) מטבע וירטואלי;

2.16.3. נכס בלתי מוחשי שעיקר ההכנסה ממנו (מעל 50%) היא הכנסה מתמלוגים.

2.16.4. זכות במקרקעין, וזכויות באיגוד מקרקעין לרבות זכות במקרקעין מחוץ לישראל שאילו הייתה בישראל הייתה נחשבת זכות במקרקעין (או זכות באיגוד מקרקעין) כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין התשכ"ג – 1963, ולמעט כל אחד מאלה:

2.16.4.1. זכות במקרקעין לשם שימוש עצמי (כלומר רכוש קבוע) בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, אף אם הזכות מצויה בשימוש של ישות אחרת בקבוצה כהגדרתה בסעיף 51כד לחוק עידוד השקעות הון

דוגמאות: בניין שנמצא בבעלות החברה ומשמש כבניין המשרדים שלה; בית מלון שמוחזק ומופעל על ידי חברה. בניין או נכס מסחרי המושכר לצד ג' (למשל: קניון) לא ייחשב כזכות במקרקעין לשם שימוש עצמי. במקרים בהם הבעלות בזכות היא של חברה אחת בקבוצה אך מופעלת על ידי חברה אחרת בקבוצה, הנכס ישויך לחברה שהיא הבעלים של הנכס. 

לדוגמה: בית מלון הוא בבעלות חברה א' והוא מופעל על ידי חברה ב'. חברות א' ו – ב' הן שתי ישויות ב אותה קבוצה כהגדרתה בסעיף 51כד לחוק עיד וד השקעות הון. במקרה זה, בית המלון לא ייחשב לנכס מיוחד של חברה א'.

2.16.4.2. בניין להשכרה כהגדרתו בסעיף 53(א)(3) לחוק עידוד השקעות הון או בניין לשכירות מוסדית כהגדרתו בסעיף 53א(א)(3א1) לחוק האמור.

2.16.5 מלווה, הלוואה, פיקדון, מזומן או שווי מזומן, למעט כל אחד מאלה:

2.16.5.1. מזומן או שווי מזומן המשועבד או מופקד בהתאם לחובה הקבועה בהסכם למתן ליווי פיננסי כהגדרתו בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רכשי דירות), התשל"ה- 1974, כפי שאושר על ידי רואה החשבון של החברה.

2.16.5.2. הלוואה לחבר בני אדם מוחזק, כהגדרתו בסעיף 81ג(א)(3)) לפקודה (להלן: "חבר בני אדם מוחזק") המשמשת בידי אותו חבר בני אדם מוחזק כמזומן או שווי מזומן המשועבד או מופקד בהתאם לחובה הקבועה בהסכם למתן ליווי פנסיוני, כפי שאושר על ידי רואה החשבון של החברה.

2.16.5.3. מזומן או שווי מזומן שחברת המעטים מחזיקה בהם לשם עמידה בדרישות הון עצמי לפי דין. לעניין זה יובהר כי המונח "לפי דין" כולל רק הוראות מכוח חקיקה ראשית או חקיקת משנה. ערובה או פיקדון המוקמים מכוח קביעה שיפוטית (החלטת ביניים או פסק דין), או מכוח דרישה של מוסד כספי, לא תהווה דרישה לשמירת הון עצמי, כהגדרתם לעניין זה.

2.16.5.4. הלוואה לחבר בני אדם מוחזק עד גובה ההפסדים המועברים והפסדים שנוצרו בשנה הנבדקת של חבר בני האדם המוחזק ובשיעור אחזקתה של חברת המעטים באמצעי השליטה בחבר בני האדם המוחזק. יוער, כי גובה ההפסדים יבחנו בתום השנה הנבדקת. 

לעניין זה "הפסדים" – הפסדים לפי סעיפים 29, 28 ו – 92 לפקודה. שיעור ההחזקה של חברת המעטים יקבע בהתאם לשיעור חלקה של חברת המעטים בחבר בני האדם המוחזק, במישרין או בעקיפין בזכויות לרווחים ביום האחרון של שנת המס. שיעור ההחזקה בעקיפין יחושב על ידי הכפלת שיעור הזכויות ברווחים בכל חבר בני אדם שבשרשרת החברות המוחזק על ידי חברת המעטים.

במידה וגובה ההלוואה גבוה מההפסדים של חברה בני האדם המוחזק, רק סכום ההלוואה שעולה על סכום ההפסדים ייחשב לנכס מיוחד. בחינת "רוב שוויו" של "חבר בני אדם מוחזק" וגובה ההפסדים ייבחנו – בתום השנה הנבדקת. 

הבהרות ביחס לנכסים מיוחדים

2.17. יתרת "לקוחות" לא תחשב לנכס מיוחד ככל שהיא נובעת מהפעילות השוטפת של החברה, למעט יתרת לקוחות הנובעת מ"נכס מיוחד" או יתרת לקוחות שיש לה מאפיינים של הלוואה. להלן דוגמאות לאינדיקציות רלוונטיות ל בחינת יתרת לקוחות שיש לסווגה כהלוואה וכנכס מיוחד:

2.17.1. מתן תקופת אשראי ארוכה מהרגיל לסוג דומה של עסקאות.

2.17.2. הטלת ריבית או הפרשי הצמדה על היתרה הבלתי מסולקת.

2.17.3. מבנה תשלומים – תשלומים קבועים לאורך זמן יהוו אינדיקציה להלוואה.

2.17.4.. העמדת בטוחות או ערבויות.

2.18. יתרת "הוצאות מראש" לא תחשב לנכס מיוחד ובלבד שהיא נובעת מהוצאות ששולמו לשם רכישת נכס שהוא אינו נכס מיוחד או לשם קבלת שירות שהוא אינטגרלי לפעילותה העסקית. ככל שמדובר בהוצאות מראש שיש להן זיקה, במישרין או בעקיפין לנכס מיוחד (לדוגמה: הוצאות לקבלן לשיפוץ מבנה שחברת המעטים משכירה), יתרת הסעיף במאזן תחשב ל"נכס מיוחד".

2.19. יתרת הלוואה שנתנה חברת מעטים לחבר בני אדם מוחזק מהווה נכס מיוחד, כאמור בחלופה החמישית להגדרת נכסים מיוחדים. אולם, אם ההלוואה ניתנה כנגד שטר הון שהונפק עד ליום 31.12.2024 אזי יתרת הלוואה כאמור תוחרג מהגדרת נכס מיוחד ככל שרוב שוויו של חבר בני אדם המוחזק הוא אינו נובע מנכסים מיוחדים.

2.20. שטר הון שהונפק החל מתאריך 01.01.2025 יבחן בהתאם לעקרונות שיחולו על בחינת "הלוואה" לחבר בני אדם מוחזק כאמור בסעיף 2.17.5.4 לעיל.

2.21. נכס המשמש בחלקו כנכס מיוחד (ובהתאמה, גם נכס שחלקו מוחרג מהגדרת "נכס מיוחד"), ייוחס שיעור חלקו ה"מיוחד" בהתאם לנתונים שתעביר החברה ובכפוף לבדיקה של פקיד השומה.

3. המסגרת הנורמטיבית: החיוב בתוספת למס

3.1. סעיף 81ב לפקודה (להלן: " סעיף החיוב") קובע כדלקמן: "חברת מעטים תהיה חייבת בתשלום תוספת למס, לכל שנת מס, בשיעור של 2% מסכום הרווחים העודפים של חברת המעטים, כפי שחושבו לפי סעיף 81ג, לאחר שנוכה מהם סכום דיבידנד שחולק בשנת המס …".

3.2. אופן החישוב של סכום הרווחים העודפים של חברת מעטים מפורט בהרחבה בסעיף 4 של החוזר.

3.3. סעיף החיוב יחול רק על חברה תושבת ישראל כהגדרתה בפקודה, גם אם חלק או כל הון המניות שלה מוחזק על ידי תושבי חוץ. למען הסר ספק מובהר כי סעיף החיוב לא יחול על חברה שהיא אינה חברה תושבת ישראל.

3.4. בהתאם להוראות סעיף 81ד לפקודה, סכומים ששולמו כתוספת למס לפי סעיף 81ב לפקודה, לא יותרו בניכוי מההכנסה החייבת של החברה.

3.5. בהתאם להוראות סעיף 81ו(א) לפקודה "דין התוספת למס כדין מס חברות, ובלבד שלעניין חישוב המס לפי הפקודה, לא יראו את התוספת למס כחלק ממס חברות". כלומר התוספת למס תשולם מעבר למס הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה ולא ניתן לזכות את התוספת למס כנגד מס החברות שחל על החברה.

3.6. בהתאם להוראות סעיף 81ב(ב) לפקודה, תוספת המס לא תוטל במקרים הבאים:

3.6.1. הפסדיה השוטפים של החברה בשנת המס הנבדקת לפי סעיפים 29, 28 ו – 92 לפקודה, עולים על 10% מסכום הרווחים הנצברים של חברת המעטים בתום שנת המס הקודמת. למען הסר ספק מובהר כי על מנת להימנע מתשלום התוספת למס, סכום ההפסד נטו – לאחר קיזוז הפסדים ממקורות אחרים של החברה, יפחית את הרווחים הצבורים של החברה בשיעור של 10% לפחות.

3.6.2. סכום הדיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם, שחברת המעטים חילקה לבעלי מניותיה, שהוא אינו דיבידנד שחלים עליו הוראות סעיף 126(ב) לפקודה, עולה על 50% מסכום הרווחים העודפים של חברת המעטים לתום שנת המס הקודמת (להלן: "חלופת 50%" ו/או "חלופת דיבידנד בגין ה רווחים העודפים"). סכום הדיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם, שחברת המעטים חילקה לבעלי מניותיה הוא בשיעור של 6% או יותר מסכום הרווחים הנצברים של חברת המעטים לתום שנת המס הקודמת (להלן: "חלופת 6%" ו/או "חלופת דיבידנד בגין הרווחים הנצברים"). בסעיף זה, "דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם" – אחד מאלה:

3.6.2.1. דיבידנד, למעט דיבידנד שלא נכלל בהכנסת מקבל הדיבידנד בשל הוראות סעיף 126(ב)

3.6.2.2. דיבידנד שלא נכלל בהכנסת מקבל הדיבידנד בשל הוראות סעיף 126(ב), ושלגביו בחרה החברה המחלקת שבשל חלוקתו ישולם מס בשיעור הגבוה ביותר החל על תשלום דיבידנד לפי סעיפים 125ב ו121-ב, בהתאם להוראות שקבע שר האוצר לפי פסקת משנה (ג).

3.7. במידה ובחרה החברה בחלופת 6% עד לתאריך ה – 30 לאפריל של שנת המס שלאחר שנת המס הנבדקת, ושילמה את מלוא המס המגיע על פי דין, ובעת הגשת הדו ח לפי סעיף 131 לפקודה התברר כי חלופת ה- 50% המפורטת בסעיף 3.6.2 נמוכה יותר, תוכל החברה לזקוף לזכותה את ההפרש בין סכום הדיבידנד שחולק בחלופת ה- 6% לעומת סכום הדיבידנד שחולק בחלופת ה- 50% (להלן: "עודף דיבידנד") ולזכות אותו כנגד סכום הדיבידנד החייב בחלוקה בשנים הבאות, חברה אשר תבחר בחלופת תוספת המס לא תוכל לזקוף לזכותה לשנים הבאות עודף דיבידנד בגין חלוקות שנעשו.

ראו דוגמה מספר 3 לחוזר

4. חישוב הרווחים העודפים

4.1. סכום הרווחים העודפים, עליהם מוטלת התוספת למס, יחושב, על פי סעיף 81ג לפקודה, כהפרש שבין סכום הרווחים הנצברים החייבים לתום שנת המס שקדמה לשנת המס הנבדקת בניכוי דיבידנדים שחולקו מהם (גם אם הדיבידנדים לא חויבו במס בהתאם להוראות סעיף 126(ב) לפקודה), לבין הסכום הגבוה מבין אלה כפי שחושב לתום שנת המס הנבדקת:

✓ סך של 750,000 ₪ (להלן: "מגן כספי") 

✓ הגבוה מבין שני אלה: סכום ההוצאות המוכרות לצורך מס או ממוצע סכום ההוצאות המוכרות לצורך מס בשנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה (להלן: "מגן הוצאות").

✓ עלות נכסי החברה בניכוי: עלות נכסים מיוחדים, הון מניות (לרבות פרמיה, קרנות וכד'), הלוואה שהתקבלה מצד קשור ובתוספת השקעה בחבר בני אדם מוחזק במונחי עלות (להלן: "מגן הנכסים").

המגן הכספי, מגן ההוצאות ומגן הנכסים יקראו להלן ביחד: "המגנים".

דוגמה לציר זמן ליישום סעיף 81ג (שנת המס 2025):

ראו דוגמה מס' 4 לחוזר

4.2. המגן הכספי נועד למנוע הטלת תוספת למס על חברות עם רווחים נצברים נמוכים. יחד עם זאת, קביעת מגן זה כאמור, עשויה הייתה ליצור תמריץ לתכנון מס, בו יפצל בעל מניות את פעילותו בין מספר רב של חברות לצורך ניצול המגן הכספי. לכן נקבע כי במידה ובעל השליטה (לבדו או ביחד עם קרובו) הינו יחיד ששולט בחברות מעטים נוספות, ה מגן הכספי יחולק בין החברות המוחזקות באופן שווה אלא אם כן הודיעה חברת המעטים על אופן חלוקה אחר. יתר חברות המעטים המוחזקות יודיעו לפקיד השומה בעת הגשת הדו"ח לפי סעיף 131 לפקודה, על ויתור חלקן היחסי במגן הכספי, וכי הם לא בחרו בו בשנת המס. לעניין זה יראו שליטה כהחזקה בשיעור 50% ומעלה מאמצעי השליטה באותה חברה.

4.3 מגן ההוצאות כולל רק הוצאות מוכרות לצורך מס לפי דיני המס בישראל כפי שנקבעו בדין ובפסיקה. מגן ההוצאות לא יכלול הוצאות שהושקעו בנכסים בדו"ח על המצב הכספי וטרם הופשרו לדו"ח רווח והפסד. 

בנוסף, מגן ההוצאות לא יכלול הוצאות לרכישת נכסים מיוחדים או הוצאות שכרוכות ברכישת נכסים מיוחדים. לדוגמה: הוצאות פחת בגין נכס מיוחד או הוצאות מימון שנובעות מהלוואה שמימנה את עלות הרכישה של נכס מיוחד.

4.4. מגן הנכסים נועד לאפשר לחברה שימוש ברווחים לטובת השקעות עסקיות ארוכות טווח והוא מבוסס על יתרת עלות ההשקעה של החברה בנכסים יצרניים ומחושב באופן הבא:

עלות נכסי החברה: מזומן, שווי מזומן, כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין וכל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהן בישראל ובין שהן מחוץ לישראל. לעניין זה "עלות" – עלות מלאי עסקי, יתרת מחיר מקורי כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה, או יתרת שווי רכישה כהגדרתה בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין.

חבר בני אדם מוחזק: חבר בני אדם שחברת המעטים מחזיקה בו במישרין ו/או בעקיפין, בשיעור של 10% לפחות מהזכות לרווחים בו, למעט חבר בני אדם שרוב שוויו, במישרין או בעקיפין מקורו בנכסים מיוחדים מוחזקים. לעניין זה, "נכסים מיוחדים מוחזקים" –נכסים מיוחדים למעט נייר ערך שמחוזק במישרין בשיעור של יותר מ- 10%.

ראו דוגמה מס' 5 לחוזר

5. גבייה ודיווחים

5.1. בהתאם להוראות סעיף 81ו(ב) לפקודה ההוראות בדבר תשלום מקדמות לפי סימן א' לפרק שני בחלק ה לפקודה לא יחולו לעניין התוספת למס.

5.2. תוספת המס, תשולם עד מועד להגשת דוח לפי סעיף 132 לפקודה (בתאריך 31 במאי או בהתאם לאורכה שנית נה למייצג, לפי המאוחר) או עד לתום שנת המס שלאחר שנת המס, לפי המוקדם (להלן: "מועד התשלום ").

5.3. החל ממועד התשלום כהגדרתו לעיל ועד למועד תשלום תוספת המס בפועל, תוטל על תוספת המס הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159(א)(א) לפקודה.

5.4. מועד הדיווח בגין בחירה בחלופות התשלום הקבועות בסעיפים 81ב(2) או (3) לפקודה, יהיה עד 30/04 בשנת המס העוקבת לשנת המס הנבדקת, לתום הרבעון הראשון שלאחר תום השנה הנבדקת. יובהר כי הפרשי הצמדה וריבית שיתווספו לסכום המס יצברו על חוב המס החל מתאריך 30 באפריל בשנת המס העוקבת שלאחר שנת המס הנבדקת.

6. הוראות מעבר

6.1. בסעיף 5 לחוק נקבעו הוראות מעבר בנוגע לתנאים לאי החלת המס הנוסף עד 2029 למחלקי דיבידנד עד תאריך 30.11.2025 (להלן: "הוראות המעבר ").

6.2. חברה שתחלק דיבידנד בכל אחת משנות המס 2025 עד 2030 בשיעור של 20% מרווחים שנותרו מרווחי יום התחילה, לא תהיה חייבת במס 2% בגין רווחים אלה. לפיכך, רווחים אלה יופחתו מהרווחים העודפים בכל שנה.

6.3. "רווחים שנותרו מרווחי יום התחילה": רווחים נצברים ליום 31.12.2024, בניכוי: רווחים פטורים, מגנים ודיבידנד שחולק לבעל מניות יחיד. כלומר רווחים עודפים בניכוי דיבידנדים שחולקו לבעל מניות יחיד.

6.4. הוראות המעבר יחולו רק אם החברה חילקה 50% מסכום הרווחים העודפים שייצברו החל משנת המס 2025.

6.5. חברה שבשנת מס מסוימת לא חילקה 20% מהרווחים שנותרו מרווחי יום התחילה, לא תהיה זכאית למנגנון ההפחתה וכל הרווחים שנותרו מרווחי יום התחילה יהיו חייבים במס 2%.

דוגמה:

חברה שבשנת 2025 היו לה רווחים עודפים ע"ס 1 מיליון ₪, וחילקה באותה שנה 200 אלפי ₪, היא לא תהיה חייבת בתוספת למס (2%) בשנת 2025. בשנת 2026, בהנחה שלא היו לה רווחים שוטפים, הרווחים העודפים שלה יהיו 800 אלפי ₪, ואם היא מחלקת 20% בשנת 2026, קרי 160 אלפי ₪, היא לא תהיה חייבת בתוספת למס (2%) בשנת 2026. בשנת המס 2027, הרווחים העודפים של החברה יהיו 640 אלפי ₪, נניח כעת שבאותה שנה היא לא חילקה דיבידנד. בנסיבות אלה, על הרווחים העודפים בסך 640 אלפי ₪ תחול תוספת למס (2%) אלא אם בחרה החברה לחלק 6% מהרווחים הנצברים ליום 31.12.2026 (ללא ניכוי רווחים פטורים ומגנים). בשנת 2028 תוכל החברה לבחור מחדש אם לחלק 20% מהרווחים העודפים או לחלק 6% מהרווחים הנצברים.

6.6. בהתאם להוראות סעיף 5(ב), חברה שתחלק דיבידנד לבעל מניות יחיד בשיעור עודף, תהנה מהגנה על הרווחים שנותרו מרווחי יום התחילה למספר שנים קדימה ולפי שיעור החלוקה.

6.7. יש לשים לב כי חלוקה לפי הוראות המעבר חייבת להתבצע עד סוף נובמבר 2025. בדומה לחלופה בסעיף קטן (ב), לא ניתן יהיה לשלב בין החלופות קרי לא תהיה אפשרות להחיל את החלופה של ה- 6% על רווחים נצברים משנת 2025.

6.8. חברה שערב יום התחילה היו לה רווחים נצברים שטרם חולקו, וחילקה דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם לבעלי מניותיה בשנה משנות המס 2025 עד 2030, בשיעור של 20% או יותר מסכום רווחיה שנותרו מיום התחילה, יחולו לגביה, באותה שנת מס, הוראות אלה:

6.8.1. סכום הרווחים העודפים בשנת המס יופחת בגובה הרווחים שנותרו מרווחי יום התחילה.

6.8.2. לעניין זה, "רווחים שנותרו מרווחי יום התחילה " הינם סכום הרווחים העודפים של חברת המעטים בתום שנת 2025 בניכוי רווחים שחילקה חברת המעטים מהרווחים האמורים כדיבידנד לבעלי מניותיה כדיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם, כהגדרתם בסעיף 81ב(ב)(3) לפקודה.

6.9. עמידה בתנאי הוראות המעבר, תביא לקריאת סעיף 81ב(ב)(2), כנוסחו בחוק זה כדלהלן: "סכום הדיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם, שחברת המעטים חילקה לבעלי מניותיה, עולה על 50% מסכום הרווחים העודפים של חברת המעטים בתום שנת המס הקודמת, בהפחתת הרווחים שנותרו מרווחי תום שנת המס 2024".

6.10. מבלי לגרוע מהוראות סעיף 5(ב) להוראות המעבר, חברה שערב יום התחילה היו לה רווחים נצברים שטרם חולקו, והיא חילקה דיבידנד לבעלי מניותיה בשיעור מרווחיה הנצברים ביום התחילה, כמפורט להלן, יחולו לגביה ההוראות בסעיף 6.9 לעיל, גם בשנות המס כמפורט להלן, ובלבד שההכנסה מדיבידנד שולמה על ידי החברה והתקבלה בידי מקבלה בתקופה שמיום התחילה עד 30 בנובמבר 2025 (להלן: "התקופה הקובעת"):

6.10.1. חולק בתקופה הקובעת דיבידנד בשיעור שבין 35% ובין 60% – יחולו ההוראות בשנת המס 2026.

6.10.2. חולק בתקופה הקובעת דיבידנד בשיעור שבין 60% ובין 75% – יחולו ההוראות בשנת המס 2026 ו- 2027.

6.10.3. חולק בתקופה הקובעת דיבידנד בשיעור שבין 75% ובין 90% – יחולו ההוראות בשנת המס 2026 עד 2028.

6.10.4. חולק בתקופה הקובעת דיבידנד בשיעור של 90% או יותר – יחולו ההוראות בשנת המס 2026 עד 2029.

6.11. על אף האמור בסעיף 81ב(א) לפקודה, כנוסחו בחוק זה, חברה לא תהיה חייבת בתשלום תוספת למס בשנת 2025 אם סכום הדיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם שחברת המעטים חילקה לבעלי מניותיה בתקופה הקובעת הוא בשיעור של 5% או יותר מסכום הרווחים הנצברים של חברת המעטים בתום שנת המס הקודמת, ובלבד שהמס בשל חלוקת הדיבידנדים שולם עד יום 31/12/2025 על ידי החברה שחילקה את הדיבידנד. ככל והמס בשל חלוקת הדיבידנדים ישולם בחודש ינואר 2026 יחול חיוב בהפרשי הצמדה וריבית בכפוף להוראות הפקודה והדבר לא יביא לשלילת הזכאות להחלת הוראת המעבר.

דוגמה מס' 1 – נטרול רווחים מכוח סעיף 3(ט1) ורווחי אקוויטי

חברה A (להלן: "החברה") היא חברה תושבת ישראל שעונה להגדרת חברת מעטים בסעיף 76(א) לפקודה (להלן: "חברת מעטים"). מלוא הון המניות של החברה מוחזק על ידי מר יהונתן חלימי (להלן: "יהונתן") שהוא יחיד תושב ישראל.

בשנת המס 2021 יוחסה ליהונתן מכוח סעיף 3(ט1) הכנסה מדיבידנד בסך של 10,000,000 ₪ בשל משיכה של כספים מהחברה. המס בסך של 3,300,000 ₪ שולם על ידי יהונתן. כתוצאה מייחוס ההכנסה ליהונתן, לא חל כל שינוי בעודפים של החברה.

החברה מחזיקה בהון המניות של שתי חברות תושבות ישראל (להלן: "החברות המוחזקות"):

✓ 40% מהון המניות של חברה B.

✓ 60% מהון המניות של חברה C.

מעבר להחזקה בחברות המוחזקות, אין לחברה החזקה בחברות נוספות. החברה מיישמת בגין השקעו תיה בחברות המוחזק ות את שיטת השווי המאזני בהתאם לכללי תקן חשבונאות בינלאומי 28 IAS.

נכון לתאריך 31/12/2024, יתרת הרווחים החשבונאיים שנצברו בספרי החברה, כולל חלקה ברווחי החברות המוחזקות, מסתכמת לסך של 100,000,000 ₪ (להלן: "העודפים המצטברים"). חלקה היחסי של החברה ברווחים המצטברים של החברות המוחזקות המוכר לפי שיטת השווי המאזני (28 IAS) שקיבל ביטוי בעודפים המצטברים הינו:

✓ רווחי אקוויטי בסך כולל ומצטבר של 17,500,000 ₪ בגין תוצאות הפעילות של חברה B.

✓ הפסדי אקוויטי בסך כולל ומצטבר של (12,000,000) ₪ בגין תוצאות הפעילות של חברה C.

להלן חישוב הרווחים הנצברים של החברה בהתאם לחלופה החשבונאית:

בחישוב הרווחים הנצברים, הן לעניין חלופת המס והן לעניין החלופה החשבונאית, ינוטרלו רווחי והפסדי אקוויטי. בנוסף במקרים בהם אין שינוי בעודפים של החברה שהכנסתה כולה או חלקה יוחסה לבעל מניות שלה מכוח סעיפים 3(ט1), 62א, 64 או 64א לפקודה, יופחתו מהרווחים הכנסות שיוחסו כאמור.

דוגמה מס' 2 – רווחי תאגיד שקוף

חברה A (להלן: "החברה" או "חברת האם") היא חברה תושבת ישראל שעונה להגדרת חברת מעטים בסעיף 76(א) לפקודה. החברה מחזיקה ב – 10% מהון המניות של חברה B (להלן: "חברת הבית" ו/או "התאגיד השקוף"). חברת הבית התאגדה ביום 1 בינואר 2019 וביקשה מיום ההתאגדות להיחשב כחברת בית בהתאם להוראות סעיף 64 לפקודה.

הרווחים הצבורים של חברת הבית ליום 31 בדצמבר 2024, לפי החלופה החשבונאית, עומדים על סך של 10,000,000 ₪. חברת הבית לא חילקה דיבידנדים ממועד התאגדות ה ועד לתום שנת המס 2024. 

לצורך חלופת המס, הרווחים הצבורים בחברה כוללים את רווחי התאגיד השקוף בסך של 1,000,000 ₪ ((10%)*(10,000,000), נתון כי הרווחים הצבורים בחברה ליום 31/12/2024 עומדים על סך כולל של 5,000,000 ש"ח.

יתרת הרווחים כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות של חברת האם שנצברו ליום 31 בדצמבר 2024 (החלופה החשבונאית) מסתכמת לסך כולל של 4,500,000 ₪. היתרה אינה כוללת את רווחי חברת הבית שכן ההשקעה בה בספרי חברת האם מוצגת בה לפי שיטת העלות, אך היא כוללת רווחים (בסכום של 500,000 ₪) שמקורם בשינוי בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה לפי 40 IAS (להלן: "רווחי שיערוך").

לצורך קביעת סכום הרווחים הנצברים כהגדרתם בסעיפים 77 ו – 81א לפקודה יש לצ רף את רווחי התאגיד השקוף לסכום הרווחים כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות:

רווחי השערוך אינם חלק מחלופת המס הואיל והם אינם בגדר הכנסה לפי 2 לפקודה אך אנו לא ננטרלם בעת חישוב הרווחים הנצברים לעניין החלופה החשבונאית.

סכום הרווחים הנצברים הן לעניין סעיף 77(א) לפקודה והן לעניין סעיף 81א לפקודה יהא 5,000,000 ₪ – הנמוך מבין חלופת המס (5,000,000 ₪) לחלופה החשבונאית (5,500,00 ₪).

דוגמה מס' 3 –

חברה "A ("להלן: "החברה ") הינה חברת מעטים תושבת ישראל.

מלוא הון המניות המונפק והנפרע שלה מוחזק במישרין על ידי יחיד תושב ישראל (להלן: "בעל המניות").

הרווחים הנצברים של החברה נכון ליום 31 בדצמבר 2024 מסתכמים לסך 5,000,000 ש"ח. 3 ביום 30 ביוני 2025 הכריזה וחילקה החברה דיבידנד בגובה 5% לידי בעל המניות במסגרת הוראת המעבר.

בשנת 2026, בעת עריכת דוחותיה הכספיים של החברה נתגלה כי לאור תוצאות פעילות החברה לשנת המס 2025 סך הרווחים העודפים כהגדרתם בסעיף 81ג(א) לפקודה מסתכמים ל- 350,000 ש"ח.

להלן תחשיב לסך הדיבידנד "העודף" שיועבר לשנת 2026:

הדיבידנד שחולק בשוטף לשנה הנבדקת: 250,000= 5,000,000*5%

הדיבידנד הנדרש לחלוקה בהתאם לסעיף 81ב(ב)(2): 175,000=350,000*50%

סך הדיבידנד העודף שיועבר לשנת 2026:  75,000=250,000-175,000

נתונים אודות שנת 2026:

רווחים נצברים ליום 31 בדצמבר 2025: 4,300,000 ש"ח

רווחים עודפים: 1,500,000 ₪

ביום 1 בפברואר 2027 הכריזה וחילקה החברה דיבידנד בסך 200,000 ש"ח לבעל המניות.

להלן תחשיב לסך הדיבידנד הנדרש לחלוקה בגין שנת הבדיקה 2026:

דיבידנד בגין הרווחים הנצברים(4): 258,000=4,300,000*6% 

דיבידנד בגין הרווחים העודפים(5): 750,000=1,500,000*50%  

החברה הנבדקת בחרה בחלופת הדיבידנד מהרווחים הנצברים:

סכום הדיבידנד הנדרש לחלוקה: 258,000 ש"ח

דיבידנד שחולק ונוכה בגינו מס עד ליום 30 באפריל 2027(5) 200,000 ש"ח

יתרת דיבידנד לחלוקה: 58,000 ש"ח

דיבידנד עודף משנה קודמת 75,000 ש"ח

יתרת דיבידנד עודף המועבר לשנת :2027 17,000 ש"ח

יובהר, כי היה והחברה הנבדקת הייתה בוחרת בחלופת תוספת המס, אזי לא ניתן היה להעביר את עודף הדיבידנד לשנה העוקבת.

דוגמה מס' 4 – חישוב מגן הנכסים

דוגמה לאופן חישוב מגן הנכסים:

להלן מאזן חברת המעטים ליום 31 בדצמבר 2025:

(1) – הוצאות מראש הינן בגין תשלום שחברת המעטים שילמה עבור שיפוץ נדל"ן להשקעה.

(2) – יתרת הלקוחות הינה בגין פעילותה השוטפת של החברה.

(3) – זכויות במקרקעין שבחישוב ההכנסות הנובעות מהן חלות הוראות סעיף 8א(ג) לפקודה.

(4) – דיבידנד שהוכרז על ידי חברה בת וטרם התקבל.

(5) – השקעה ב- 100% מהון המניות המונפק ונפרע של חברה בת כאשר 70% משוויה של החברה מקורו בנכסים לא מיוחדים.

(6) – בניין משרדים אשר מושכר לצדדי ג', הנדל"ן להשקעה מוצג בשווי הוגן.

(7) – הלוואה לחברה נכדה המוחזקת בעקיפין בשיעור של 20% כאשר רוב שוויה מקורו בנכסים מיוחדים.

(8) – שטר הון שהונפק על ידי החברה.

(9) היכן שלא נאמר אחרת אין שוני בין ההצגה בחשבונאות לבין המס.

יובהר, כי מגן הנכסים יחושב בהתאם להגדרת "עלות" – לעלות מלאי עסקי, יתרת המחיר מקורי כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה או יתרת שווי הרכישה כהגדרתה בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין ולא כפי שמוצג בדוחותיה הכספיים של החברה סך כל נכסי החברה במאזן: 11,500

התאמות:

נדל"ן להשקעה בשווי הוגן: 1,200

נדל"ן להשקעה במודל העלות(יתרת שווי הרכישה): 400

קיטון בנכסי החברה: (800)

סך כל נכסי החברה מתואם: 10,700

מזומנים (1,000)

הוצאות מראש (700)

חייבים (300)

פיקדונות לזמן ארוך )600)

נדל"ן להשקעה (400)

הלוואה לחברה מוחזקת (2,900)

שטר הון (1,000)

הלוואה מחברה קשורה (200)

הון מניות (500)

פרמיה (100)

סך מגן הנכסים: 3,000

דוגמה מס' 5 – רווחים נצברים פטורים, רווחים נצברים חייבים, ורווחים עודפים

חברה א' (להלן: "החברה") הינה חברה תושבת ישראל ועומדת בהגדרת חברת מעטים כהגדרתה בסעיף 76(א) לפקודה. החברה הוקמה בשנת 2012 ועוסקת בפעילות שמקורה בהכנסות מבניין כהגדרתן בסעיף 8א(ג) לפקודה (להלן: "פעילות הבנייה").

להלן מאזני החברה לימים 31/12/2024 ו – 31/12/2025:

נתונים נוספים:

1. סעיף "השקעה" במאזני החברה בשנים 2024 ו – 2025 מתייחסים להשקעה ב חבר בני אדם מוחזק כהגדרתו בסעיף 81ג(א)(3) לפקודה.

2. ניירות הערך בסעיף "ני"ע סחיר", אינו כולל נייר ערך שהחברה מחזיקה בו לשם עמידה בדרישות הון עצמי על פי דין.

3. הסעיף מזומן אינו כולל את ההחרגות המנויות בסעיף 5 להגדרת נכסים מיוחדים בסעיף 81ג(א)(5) לפקודה.

4. מיום הקמתה ועד לתום שנת המס 2025, רווחיה הנצברים של החברה לפי החלופה החשבונאית זהים לרווחיה לפי חלופת המס.

5. רווחיה הנצברים של החברה ליום 31/12/2017 עמדו על 5,000,000 ₪.

6. רווחיה הנצברים של החברה כוללים רק הכנסות מבניין כהגדרתן בסעיף 8א(ג) לפקודה, למעט ההכנסות המפורטות להלן:

להלן דו"ח רווח והפסד ודו"ח ההתאמה למס של החברה לשנת המס 2025:

סכום ההוצאות המוכרות לצורך מס לשנת 2025 הוא 4,000,000 ₪ (מגן הוצאות).  

חישוב רווחים נצברים פטורים: 

כאמור לעיל (פסקה 2.9.4 בחוזר) סעיף 81א לפקודה מגדיר רווחים נצברים פטורים, בין היתר
רווחים נצברים שמקורם בהכנסות מבניין של החברה שהוראות סעיף 8א(ג) לפקודה (קבלן בונה)
חלו בחישובן. 

חישוב סכום רווחים נצברים פטורים בחלופת הרווחים הפטורים הראשונה:

חישוב סכום רווחים נצברים פטורים בחלופת הרווחים הפטורים השנייה (בחלופה זו, יש להפחית את עלות הנכסים המיוחדים):

חישוב רווחים נצברים חייבים:

חישוב סכום הרווחים העודפים (כהגדרתו בסעיף 6 בחוזר):

סכום הרווחים העודפים יחושב כהפרש שבין סכום הרווחים הנצברים החייבים (בניכוי דיבידנדים שחולקו מהם) לבין "המגנים" (הגבוה מבין המגן הכספי, מגן הוצאות ומגן הנכסים) כפי שיחושבו לתום שנת המס 2025.

חישוב מגן כספי ליום 31/12/2025:

המגן הוא 750,000 ₪.

חישוב מגן ההוצאות ליום 31/12/2025:

כאמור לעיל, סכום ההוצאות המוכרות לצורך מס לשנת 2025 הוא 4,000,000 ₪

חישוב מגן הנכסים ליום 31/12/2025:

מגן הנכסים הוא הגבוה מבין המגנים, אולם ככל שנבחרה חלופת הרווחים הפטורים השנייה, לא ניתן להשתמש בו.

חישוב הרווחים העודפים

חבות המס

מסקנה: קיימת עדיפות בבחירת חלופת הרווחים הפטורים הראשונה לגבי התוספת למס ובחלופת דיבידנד בגין הרווחים העודפים.